תוכנית שאפשר לענות עליה עדיפה על תוכנית שאפשר לקרוא

צוואר הבקבוק עבר מכתיבה לבדיקה

כשקלוד כותב קוד או מכין פרויקט, ההפקה כבר אינה החלק האיטי. החלק האיטי הוא לבדוק את התוכנית לפני שהיא יוצאת לפועל. והתוכנית היא המקום שבו יושבות ההחלטות האמיתיות: איזו גישה, מה משאירים בחוץ, מה קורה במקרה הקצה.

תוכנית של 400 שורות בקובץ טקסט לא נקראת. מדלגים, אומרים בסדר, וההחלטות שבתוכה מתקבלות בשקט על ידי המודל. אישרתם אותה, טכנית. פשוט לא ידעתם מה אישרתם.

תוכנית צריכה להיות רשימת החלטות

הפתרון הוא שינוי צורה ולא עוד משמעת עצמית. תוכנית טובה היא עץ של טענות שפותחים שכבה אחרי שכבה. בראש, מה זה ולמה רציתם אותו, במילים שלכם. מתחתיו, מה אפשר עכשיו לראות או לעשות. מתחתיו, איך זה עובד. בתחתית, איפה זה נמצא בקוד. את הראש קוראים בדקה, ופותחים לעומק רק איפה שמשהו נראה לא נכון.

כל החלטה מופיעה בתוכנית כשאלה ממוספרת עם אפשרויות, ועונים עליה במקום. שאלה כמו האם זה נראה טוב מזמינה הנהון. שאלה כמו לבחור באפשרות א או ב מכריחה לבחור, וזו המטרה.

תוסף קהילתי שעושה את זה

יש תוסף לקלוד קוד שמציג את התוכנית כדף אינטראקטיבי, והוא רשום בחנות תוספים קהילתית שמתארחת תחת הארגון של אנתרופיק בגיטהאב. הוא נכתב על ידי הקהילה, ואנתרופיק לא מתחזקת אותו. לפי התיעוד שלו, המטרה היא תוכנית שאפשר לקרוא בדקה ולענות עליה במקום.

ההחלטות מוצגות כפריטים ממוספרים, עם כפתור שקופץ להחלטה הבאה שעוד לא נענתה. בוחרים אפשרויות, עורכים סכמה או מגיבים על כל שורה, ואז לוחצים על כפתור התשובה ומדביקים בחזרה לקלוד תשובה אחת. התוסף דורש נוד מותקן. בטרמינל:

claude plugin marketplace add anthropics/claude-plugins-community
claude plugin install html-plan@claude-community

ואחר כך, בתוך קלוד קוד:

/html-plan add send later to the composer

אפשר גם בלי התוסף

הרעיון הוא מה ששווה לשמור, והוא תופס הרבה מעבר לקוד. כל תוכנית שקלוד כותב, מעבר בין מערכות, קמפיין, תהליך גיוס או מבנה של דוח, אפשר לעצב כך. מבקשים ישירות:

לפני שאתה מבצע, הצג את התוכנית כרשימה קצרה של החלטות. לכל החלטה כתוב שאלה, אפשרויות, ואת התשובה שאתה ממליץ עליה ולמה. חכה לתשובות שלי לפני שאתה מתחיל.

מקבלים רשימה קצרה במקום מסמך ארוך, ותשובה מומלצת קל הרבה יותר לאשר או לערער עליה מאשר שאלה ריקה.

איפה זה נשבר

המודל עדיין בוחר אילו החלטות להציג. החלטה שהוא לא סימן עדיין מתקבלת בשקט, ורשימה מסודרת יכולה להיראות שלמה יותר ממה שהיא. לכן מוסיפים שאלה אחת בסוף כל תוכנית: מה הנחת בלי לשאול אותי? התשובה לזה היא לפעמים החלק המועיל ביותר.

מה לעשות מחר

בפעם הבאה שאתם מבקשים מקלוד משהו עם יותר משלושה שלבים, מדביקים לפני שהוא מתחיל:

לפני שאתה מבצע, פרט כל הנחה שאתה עומד להניח ושלא אישרתי. אחר כך הצג את התוכנית כהחלטות ממוספרות עם אפשרויות והמלצה, וחכה.